רשלנות רפואית

למשרדנו פונים רבים הטוענים לרשלנות רפואית עקב טיפול רפואי אשר קיבלו או מישהו הקרוב אליהם.

כבר בשיחת הטלפון הראשונית, אנו שומעים על קצה המזלג את הפרטים העיקריים ושוקלים אם ישנו מקום להגיע למשרד לפגישה.
פעמים רבות קורה, כי כבר בשיחת הטלפון מתברר כי יהיה קשה עד מאוד עד בלתי אפשרי להוכיח את הרשלנות או שאכן הייתה רשלנות, אולם לא היה נזק.
רק לאחר בירור הפרטים הראשוניים אנו מזמנים את הפונה לפגישה במשרד ובה עוברים על המסמכים והנתונים הרלוונטיים ובוחרים בדרך המקצועית לקידום הפנייה.
פעמים רבות קורה כי אכן ישנה רשלנות ואכן יש נזק, אולם הפונה אינו יכול לשאת בעלויות חוות הדעת הרפואיות.
משרדנו משתדל ללכת שלב אחר שלב ולבחון את מידת ההשקעה אל מול התועלת אשר תושג.

תחום הרשלנות הרפואית מתייחס לסיטואציות בהן איש צוות רפואי או מוסד רפואי סטה מרמת הזהירות הסבירה המצופה ממנו וכאשר זו גרמה לנזק למטופל, אשר לא היה נגרם אילולי הסטייה.
על פי חוק, נדרשים ארבעה תנאים עיקריים לבחינת קיומה של רשלנות רפואית:

1. חובת זהירות.
2. הפרת חובת הזהירות.
3. גרימת נזק.
4. קשר בין אי ביצוע החובה לנזק.

להלן מקרי רשלנות רפואית נפוצים (הרשימה אינה סגורה):

• אבחנה שגויה של תופעה רפואית.
• טיפול לקוי ונזקים בניתוח הסרת משקפיים בלייזר.
• טיפול רשלני במסגרת שרות צבאי.
• אי קבלת הסכמה מדעת מהמטופל.
• רופא אשר שכח גוף זר בגוף של מנותח.
• רשלנות בטיפול הסרת שיער.
• איחור באבחנה תסביך אשך.
• איחור באבחנה חיידק טורף.
• ניתוח שלא לצורך.
• רשלנות בניתוח אף או בניתוח פלסטי אחר.
• רשלנות תוך כדי תהליך ההריון או הלידה.
• מעקב רפואי לקוי, טיפול כימותרפי רשלני.
• אי אבחון של אירוע לב / התקף לב במועד.
• טעות במרשם תרופה שאינה מתאימה למטופל.
• איחור באיתור ואבחון מחלה קשה (כגון סרטן).
• אי הפניה לבדיקות ואבחון במהלך הריון.
• טעות באבחון בדיקות אולטרסאונד.
• מתן תרופות במינון מוגזם או מוטעה.
• אי הפניה ביצוע בדיקות במהלך הריון.
• אי מתן טיפול רפואי נכון למטופל.
• לידת ואקום / לידת מלקחיים שהסתבכה.
• גרימת נזק למטופל בעת טיפול רפואי.
• פגיעה עצבית במהלך ניתוח פשוט.